המנהג

נהוג שהחתן והכלה מרבים באמירת תהילים ביום החופה.

הרבי סיפר שחותנו אדמו"ר הריי"ץ הורה לו ביום חתונתו לומר כמה שיותר פרקי תהילים ואף פירט: "אין הכוונה לגמור התהילים רק פעם אחת, אלא באם גומרים ונותר עוד זמן, להתחיל את הספר שוב".

נוהגים שהכלה תסיים עד לחופה את ספר התהילים לפחות פעם אחת.
וכך אמר על כך הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר נ"ע ציוה, שהכלה תאמר מזמורי תהילים מסוימים ביום החופה. איזה? איני יודע. ובאם אפשר תאמר את התהילים כולו וממילא יהיה בזה גם המזמורים הנ"ל".

העניין הזה שייך גם להורי החתן והכלה. באם יש להורים זמן פנוי, כדאי שינצלוהו לאמירת תהילים לזכות בנם ובתם.

טעמים למנהג

הטעם הפשוט למנהג זה, הוא מפני חשיבותו העצומה של יום החופה המשפיע על משך כל חייהם של החתן והכלה.

בספרים הקדושים נאמר שמנהג זה הוא לפי שבכוחם של פסוקי תהילים לבטל כל גזירה שנגזרה ח"ו על הזוג, וכך יש לדרוש את הכתוב בתהילים: "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו" – שעל ידי אמירת (כל) התהילים ממוללים ומבטלים את ה'גבורות'.