המנהג

נוהגים שקודם ה"באדעקניש" (מעמד כיסוי פני הכלה) עורכים "קבלת פנים". המעמד מתקיים ב'שעה החמישית' בנוכחות עשרה, בישיבת תומכי תמימים או במוסד אחר של רבינו.
[בחתונת הרבי הקבלת פנים והחופה התקיימו בתומכי תמימים, מכיוון שזהו החלק הרוחני של החתונה].

בקבלת פנים מנגנים את הניגונים המכוונים של כל רבותינו נשיאינו ולאחר מכן החתן חוזר על מאמר חסידות.

נוהגים לערוך את השולחן עם מזונות ושתייה, אך נהוג שהמחותנים לא טועמים מהם.

משתדלים לדייק ולהתחיל את הקבלת פנים ב'שעה החמישית' ממש, דהיינו בין 16:00 – 17:00.

מאמר לכה דודי

עיקרה של ה"קבלת פנים" היא חזרת מאמר חסידות על ידי אחד הנוכחים, בדרך כלל זהו החתן בעצמו.

הרבי הנחה לחזור על מאמרו של אדמו"ר הקודם שנאמר בקבלת הפנים של חתונת הרבי, ד"ה לכה דודי תרפ"ט. על מאמר זה התבטא אדמו"ר הריי"צ קודם שאמרו: "בתור הזמנה לכל נשיאי חב"ד שיבואו אל החופה ולברך את הזוג, האומר שמועה בשם אומרו יהא רואה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו".

בניגוד למנהג העולם להפסיק את בעל השמחה בדרשתו בשירה וזמרה, מקפידים שלא להפסיק את אמירת המאמר באמצעו.
במקרה שהופסק המאמר או נקטע ולא הושלם – בתוך חודש מהחתונה יש להשלים ולומר שוב את כל המאמר ללא הפרעות.

הרוצים לקיים המנהג המקובל להפסיק את בעל השמחה, נוהגים שהחתן מתחיל שוב את המאמר ומיד מפסיקים אותו על ידי ניגון.

יש הנוהגים לחזור את המאמר של אדמו"ר הריי"צ ויש הנוהגים לחזור את מאמר הרבי בשנת תשי"ד המיוסד עליו; וכדאי להתייעץ עם המשפיע כיצד לנהוג.

מאמר לכה דודי תרפ"ט

מאמר לכה דודי תשי"ד

חשיבות חזרת המאמר

מתוך התוועדות הרבי בעניין אמירת המאמר ב'קבלת פנים':

בחתונה שלי, טרם שפתח כ"ק מו"ח אדמו"ר באמירת המאמר לכה דודי, אמר: ידוע ומפורסם אשר בעת שמחת נישואין באים נשמות האבות מן העולם האמת, עד ג' דורות למפרע, הרי זה בכל ישראל, וישנם כאלה שאצלם באים יותר ויותר דורות למפרע. ובתור הזמנה לנשמות הצדיקים כו' יאמר עתה מאמר חסידות שחלק ממנו הוא מאדמו"ר הזקן, חלק מאדמו"ר האמצעי, חלק מהצמח צדק, חלק מבנו של הצמח צדק זקנה של הכלה, חלק מבנו של הצמח צדק אבי זקנו של החתן וחלק מאדמו"ר מהורש"ב נ"ע, זקנה של הכלה.

ובודאי היה במאמר זה גם עניינים משלו אף שלא אמר זאת בפירוש. ואף על פי שלא היה צריך להזמין את עצמו, כיון שהיה נוכח שם, מכל מקום, הסדר הוא שכל העניינים נמשכים על ידי הצינור דתורה.

וכיון שהולכים אנו בהדרכותיו והנהגותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, כדאי ונכון אשר בכל חתונה של אנ"ש, המקושרים והשייכים כו', הנה קודם החופה יחזרו (החתן בעצמו או מישהו מהנוכחים) את המאמר לכה דודי, שיש בו חלק מכל רבותינו נשיאינו, מכ"ק מו"ח אדמו"ר ולמעלה הימנו בתור הזמנה לנשמותיהם של רבותינו נשיאינו.

וכללות העניין בזה, ש"צדיקים דומים לבוראם", וכשם שהקב"ה הכניס את עצמותו בתורה, כמאמר: "אנא נפשי כתבית יהבית", כך גם הצדיקים, רבותינו נשיאינו, הכניסו את עצמותם במאמרי החסידות שלהם, ולכן, אמירת מאמר חסידות שיש בו מתורתם של רבותינו נשיאינו, מהוה הזמנה לנשמות שלהם. במקום לנסות להרכיב מאמר, חלק מאדמו"ר הזקן, חלק מאדמו"ר האמצעי וכו', בעניינים שיש להם או אין להם שייכות לחתונה מוטב לחזור את המאמר לכה דודי.

יכולים אמנם לחזור גם את המאמר 'שמח תשמח', שגם בו יש חלקים מכל רבותינו נשיאינו, אבל, מאמר זה הוא ארוך ביותר, ואם יחזרוהו, אזי השומעים יירדמו… או יתפזרו וילכו להם. ולכן, מוטב לחזור את המאמר לכה דודי, שהוא מאמר קצר (שיש בו אותיות – פרקים אחדים בלבד), ויש בו חלקים מכל רבותינו נשיאינו. ואף שישנם מאמרים נוספים שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בחתונות נוספות, הרי הוא ידע את השייכות של המאמר לכל הרביים, אבל אנו למה לנו לחזור מאמרים אחרים, בה בשעה שישנו מאמר זה לכה דודי שבו בחר כ"ק מו"ח אדמו"ר בתור הזמנה.

ולכן, כדאי לחזור המאמר לכה דודי, כמו שהוא, או בתוספת התחלה אחרת, אבל, מהו הצורך בהתחלה נוספת, בה בשעה שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר את המאמר בהתחלה זו.

ניגון הניגונים של הרביים

מנגנים את עשרת הניגונים של רבותינו נשיאינו, מאחר וידוע שעל ידי ניגון מתקשרים אל העצם של האדם. היינו שעל ידי ניגון הניגונים מתקשרים אליהם ומזמינים אותם לחתונה.

עשרת הניגונים:

1-3: שלוש תנועות – הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש וכ"ק אדמו"ר הזקן.
4: א-לי אתה (ויש מנגנים: לכה דודי) – כ"ק אדמו"ר הזקן.
5: ה'קאפעליע' – כ"ק האדמו"ר האמצעי.
6: ימין ה' – כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.
7: לכתחילה אריבער – כ"ק אדמו"ר המהר"ש.
8: ניגון הכנה – כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע.
9: הבינוני – כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
10: הוא אלקינו – הרבי.