מקום המגורים

המנהג

קביעת מקום המגורים תעשה בין הצדדים בשלום ובנחת.

במרוצת השנים הורה הרבי באופנים שונים לגבי קביעת מקום המגורים, כאשר חלק מההוראות יש בהן ממד כללי וחלקן שייכות למצבים מסוימים, ומובן שההחלטה בפועל תלויה במשתנים רבים בין זוג למשנהו. ועל כן בכדי לנהוג כראוי ובהתאם לרצון הרבי, ראוי להיוועץ ב'עשה לך רב', בבני המשפחה ובידידים מבינים ולהגיע להחלטה משותפת ונכונה.

 

להלן הוראות אחדות של הרבי בנושא:

 

להתחשב בדעת הכלה

במענה למכתבו… בעניין הדירה, כפי ששמענו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, הנה בעניני דירה כפשוטם, יש להתחשב עם האישה עקרת הבית, על פי מה שכתוב כל כבודה בת מלך פנימה.
אף שכמובן (בדרכי נועם ובדרכי שלום) יכול לבאר לה גם טעמים ונימוקים דהשקפה מנגדת להשקפתה ואולי תשוכנע. אבל באם לא, יש להתחשב בדעתה".

 

סביבת שומרי תורה ומצוות

"אברך שעתה נתחתן, צריך להיות בסביבה של יראי שמים שומרי תורה ומצוות, או על כל פנים בסמיכות לה".

"מקום המגורים – פשוט שצריך להיות בשכונת שומרי תורה ומצוות ויראי שמיים".

 

סביבה חסידית

"כנהוג שנה אחת על כל פנים לאחרי החתונה – דרים בעיר דחסידים".

"בקשר למקום המגורים, שנה ראשונה על כל פנים במקום שמתגוררות משפחות אנ"ש ושם יש זוגות צעירים או כולל".

 

במקום שיש בו מקווה כשרה

"קביעות דירתם לאחר החתונה בשעה טובה ומוצלחת, במקום שיש כמה שומרי תורה ומצוות, מקווה כשרה וכיוצא בזה".

 

בארץ הקודש

"בנוגע להסתדרות אחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת, ידועה דעתי הכללית שבתקופה הראשונה על כל פנים, נכון שיהיו בארץ הקודש ת"ו".

 

התחשבות במחיר הדיור

"במה שכותב אודות מקום דירת הזוג לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת, נכון הדבר במקום ועיר דיראת שמיים ושמחיר הדירות הוא בזול, על כל פנים זול לפי ערך".

 

בקרבת ההורים

"מפורסמת דעתי שלאחרי החתונה צריך להיות לערך שנה סביבות ההורים שיחי' כמובן, ובעיר דמקווה כדרוש".

 

*

 

כניסה לדירה חדשה

  • לכל לראש יש להכניס לדירה: סידור, חומש, תהלים ותניא.
  • מנהגנו לקבוע מזוזות תיכף בלי ברכה, וביום השלושים ליטול מזוזה אחת בכדי לבודקה, ובאם אפשר – להחליפה ביפה ומהודרת ממנה, ובקביעתה לברך ולכוון להוציא בברכה את כל מזוזות הבית.
  • הרבי עורר להכניס קופת צדקה בתחילת הכניסה לבית, ואף לקבוע קופה במטבח שבבית באופן קבוע (כגון ע"י מסמר), כדי שהבית עצמו יהיה "בית של צדקה".
  • מנהג קדום הוא להכניס ילדי תשב"ר לדירה שילמדו ויאמרו פסוקי תורה בתור 'חנוכת הבית'.