תיאום מועד החתונה

קביעת זמן החתונה נעשה על ידי המחותנים בשלום ובנחת, מתוך התחשבות בצרכי הכלה.

בנוגע לכך כותב הרבי:

"ידוע המנהג בישראל, אשר בנוגע לזמן ולמקום החתונה, על המחותנים משני הצדדים להתדבר ביניהם".
"בהנוגע לקביעות זמן החתונה נהוג שבכגון דא צריכים לשאול שני הצדדים, ובעיקר צד הכלה תחי'".

שלילת מחלוקת

בכל מקרה, יש להימנע ככל האפשר מלהגיע למצב שמתפתח מתח בין הצדדים בעקבות מחלוקת על מועד החתונה, ויש להגיע להסכמה בדרכי נועם. וזוהי לשונו הקדושה של הרבי בעניין זה:

"כותב אשר מצד בת גילו תחי' אין מתקבלת ההצעה לעשות החתונה בחודש אלול (ולא עוד אלא שמפחדים (?) מאלול, אבל אינו כותב הטעמים בזה). הנה בוודאי אין לעמוד על זה בתוקף, וגם שלא בתוקף גם כן לא, כי אף שאמרו רז"ל 'ליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא', אבל זה מהעניינים שאין להדר בהם, ואפילו בלי הידורים גם כן לא להשתדל בזה, ובמילא יסכים לדעתם וייתן ה' יתברך שלאיזה זמן שיגבילו יהיה בשעה טובה ומוצלחת, ובטח יודיע בעוד מועד למתי קבעו הזמן".

שלילת מעורבות החתן והכלה

הרבי שולל את מעורבותם של החתן והכלה בהתעסקות בהכנות גשמיות, ובכלל זה קביעת מקום החתונה. וכותב באגרות קודש שאין זה מעניינם של החתן והכלה כלל אלא של המחותנים בלבד.

הקדמת החתונה ככל האפשר

ישנם מנהגים רבים לגבי תאריכים שבהם לא מקיימים חתונות. אך הרבי הורה שבימינו אלה אין להתחשב במנהגים אלו, אלא ראוי להקדים את מועד החתונה ככל האפשר.

וזו לשונו הק':

הגבלות בימינו אלה בנוגע לימי החתונה – מלבד המפורשים, כמובן ופשוט – המביאים לדחיית ואיחור זמן החתונה, מביאים בכמה וכמה מקרים בעוונותינו הרבים למכשולים בענייני צניעות וכו' דחתן וכלה וד"ל. וצריך עיון גדול ביותר הכדאיות הן או אדרבא. ולכן עצתי בכלל שלא לאחר זמן החתונה.

מכיוון שכך, נוהגים לקצר עד כמה שניתן את הזמן שבין סגירת השידוך והחתונה, ונוהגים להינשא בכל התאריכים שהיו בהם מנהגים שלא להתחתן, מלבד תאריכים שאסור להינשא בהם מעיקר הדין.

מענות הרבי בנוגע להקדמת החתונה

• "ואדרבה, כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה הרי זה משובח"!
• "מה שכתב אשר זמן הנישואין נקבע לחודש אדר, תמיהה על אריכות הזמן שעד הנישואין ובטח יתרצו שני הצדדים להקדים בשעה טובה ומוצלחת".
• לחתן שכתב שקבעו את מועד החתונה רק לאחר שהכלה תסיים את הלימודים בבית יעקב והחתן ישתחרר מהצבא, כתב הרבי: "לא נראה דיחוי זה בעיני".
• הרבי כותב שלא להתחשב בשיקולים כלכליים בקביעת מועד החתונה. וזוהי לשונו הק': "לא נראה לי מה שכותב שמעכב החתונה לפי שאין ביכולתו להשתכר די מחייתו. כי הרי ידוע מאמר רז"ל שהובא בלקותי תורה סוף פרשה ברכה, בביאור שהקב"ה נותן פרנסה לאיש בשביל אשתו".
• ניתן למצוא אף התייחסות של הרבי לעיכוב זמן החתונה, שזהו דבר המביא לתוצאות שליליות ועלול לגרום לבעיות אצל החתן והכלה.
  לכלה שכתבה לרבי שיש לה ספקות לגבי השידוך, ענה הרבי: "המחשבות והספקות שכותבן אין בהם ממש כלל, וסיבתן, כיוון שמועד החתונה קבעו בעוד כמה חודשים, מזמן לזמן אין עומדים בניסיון ועוברים כמה ענייני צניעות וכו'. והעצה לזה לעמוד בניסיון, להקדים מועד החתונה בשעה טובה ומוצלחת".

דחיית מועד החתונה

במידה והמחותנים סיכמו תאריך למועד החתונה, נוהגים שלא לדחות אותה.

במידה וכתוצאה מסיבה כלשהי מעוניינים לשנות את התאריך, ניתן לקצר את התקופה ולהקדים את החתונה. אך אם מעוניינים לדחות את מועד החתונה יש להתייעץ עם רב מורה הוראה.

במידה והסכימו לדחות את מועד החתונה, הציע כ"ק אדמו"ר שבתאריך המקורי שבו תכננו שתתקיים החתונה, ידברו הצדדים ביניהם בענייני החתונה ובסידורה.

תאריכים שבהם אסור להינשא מעיקר הדין

• שבתות
• ימים-טובים
• חול המועד
• פורים – להתייעץ עם רב
• ספירת העומר
• ל"ג בעומר – מותר להינשא. עדיף שהחופה תהיה ביום ל"ג בעומר ולא בליל ל"ג בעומר. כמו כן צריך להקפיד שלא לערוך את החופה במוצאי ל"ג בעומר.
• ימי בין המצרים (מי"ז בתמוז עד י' באב בחצות)
• בצוואת רבי יהודה החסיד החדש (סימן קס"ח) מובא, שיש להיזהר שלא להינשא בתאריכים: ז' שבט, ז' תמוז, ז' אלול. (ואם רוצים להינשא בתאריכים אלו יש להתייעץ עם רב)
• כמו"כ נזהרים שלא להינשא בליל ניטל, שברוב המדינות הוא הלילה שבין ה24 וה25 לדצמבר (12). יש לשים לב שכל שנה התאריך הלועזי יוצא בתאריך עברי שונה.

חשיבות חופה טהורה

משתדלים שהחתונה תתקיים בזמן טהרתה של הכלה. לכן, התאריך המדויק של החתונה יקבע על ידי הכלה, בתיאום עם מדריכת הכלות.
וכך כותב הרבי: בנוגע לקביעות זמן החתונה, כדאי להשתדל באם הדבר אפשרי, שתהיה חופה טהורה".

באם לא מסתדר לקבוע בזמן טהרתה, יש לכלה להתייעץ עם מדריכת הכלות ו\או רב מורה הוראה.

אבל אין מדקדקים להימנע מעריכת חופת נידה, וכך כתב הרבי בנדון זה: "…אבל ידוע פסק נשיאינו רבותינו הקדושים וכן שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר בשם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, אשר לא הקפידו על חופת נידה".