המנהג מצוה גדולה לשמח את החתן והכלה, בשמחת החתונה ובריקודים. נהוג לתת מתנות לחתן עבור הבית החדש שמקים, פעולתן היא סיוע גם בגשמיות וגם ברוחניות.

המנהג בתקופת טרום החתונה החתן והכלה נחשבים לזרים על כל המשתמע מבחינה הלכתית. לפיכך יחד עם המשך הקשר בין החתן והכלה לקראת הקמת בית משותף

החופה לחופה לוקחים פרוכת או יריעה ללא קישוטים הפרוסה על ארבעה עמודים שעומדים על הרצפה.מקפידים לקיים את החופה תחת כיפת השמים. החופה צריכה להיות די

המנהג על פי דברי הרבי הוצאות החתונה צריכות להיות כפי ההנהגה הממוצעת והסבירה ולא יותר מכך. עיקר ההשקעה צריך להיות בעניינים הרוחניים, כתוצאה מכך יבוא

תחילה מובילים את החתן אל החופה תוך כדי נגינת ד' בבות ומעמידים אותו כשפניו לכיוון ירושלים, ומיד לאחר מכן מוליכים את הכלה לחופה. כאשר הכלה

המנהג נהוג שהחתן והכלה מרבים באמירת תהילים ביום החופה. הרבי סיפר שחותנו אדמו"ר הריי"ץ הורה לו ביום חתונתו לומר כמה שיותר פרקי תהילים ואף פירט:

המנהג יש לערוך את החתונה במקום המוסכם על שני הצדדים.המנהג המקובל הוא שהחתונה נערכת במקום מגורי הכלה או במקום שצד הכלה בוחרים, בהסכמת צד החתן.

המנהג מנהג ישראל לשהות בתקופת טרום החתונה במקום תורה – ישיבה וכיו"ב, מקום המנותק מכל התעסקות בענייני העולם הזה והמאפשר לשקוע בלימוד התורה ובעבודת השם

המנהג קביעת מקום המגורים תעשה בין הצדדים בשלום ובנחת. במרוצת השנים הורה הרבי באופנים שונים לגבי קביעת מקום המגורים, כאשר חלק מההוראות יש בהן ממד