סידור הקידושין
- המנחה מזמין את הרב המקדש.
- לוקחים כוס זכוכית וממלאים אותה ביין.
- הרב ה"מסדר קידושין" עומד כשפניו אל החתן ואומר (בלחש): "סברי מרנן", ומברך (בקול):
"ברוך אתה ה' א־להינו מלך העולם בורא פרי הגפן".
ולאחר מכן מברך את ברכת האירוסין:
"ברוך אתה ה' א־להינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין. ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין". - על החתן והכלה לכוון לצאת ידי חובה בברכות אלו ולענות אמן.
- הטעימה מהיין היא אך רק לחתן והכלה שאינם צריכים לברך עליו, שהרי התכוונו לצאת ידי חובה. ודי בטעימה קטנה בלבד.
- הקידושין נעשים באמצעות טבעת זהב חלקה ועגולה. הטבעת צריכה להיות שייכת לחתן. ובאם אחר קנה אותה, יש להקנותה לחתן קודם הקידושין.
- קודם לקידושין מזמינים את העדים למקום החופה, בכדי שיראו את מעשה הקידושין.
- הרב שואל את העדים באופן שהכלה תשמע הדברים: "האם טבעת זו שווה פרוטה"? והם עונים גם בקול: "הן".
- החתן עומד כשפניו אל הכלה, ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו, כדת משה וישראל". [המילה "זו" מנוקדת בחולם]. האמירה צריכה להיות בקול, כך שגם העדים ישמעו.
- תוך כדי האמירה, החתן לוקח את הטבעת ביד ימין ועונד אותה על אצבעה (השנייה לאגודל) הימנית. מתחיל באמירת "הרי את", ומסיים להכניסה באמירת "כדת משה וישראל".
- הכלה שותקת ואינה אומרת כלום.
- לאחר מכן, מזמינים את אחד המכובדים (הרגיל בכך) לקרוא את שטר הכתובה. בסיום, מעבירים אותה לידי החתן שמעניקה לכלה. לעתים הרב נותן אותה לכלה.