המנהג

פעולת האירוסין והנישואין איננה יכולה להתרחש כאשר בעל מקדש אשה ללא נוכחות שני עדים כשרים, שהרי לא יתכן שאישה שהייתה רווקה תהפוך לנשואה עם כל דיני אשת איש בלי עדות. עדים אלו נקראים "עדי קיום", מכיוון שלולי נוכחותם אין תוקף למעשה (בשונה מ"עדי בירור", שנועדו רק בכדי שתהיה אפשרות להביא ראיה למעשה).

עדים כשרים הם: גברים יהודים בוגרים השומרים תורה ומצוות במלואם. העדים אינם יכולים להיות קרובי משפחה ביניהם או בינם לבין מושאי העדות.

נוהגים לייחד את העדים הללו ולהזמינם לצפות מקרוב במעשה הקידושין. יש המצריכים שעדים אלו לא יהיו אותם עדים החתומים על הכתובה, בכדי לפרסם את הדבר יותר.

יש הנוהגים להכריז מי הם העדים ושרק הם העדים.

הטעם הפנימי לצורך בעדי קידושין

כאמור, עדי הקידושין הם "עדי קיום", היינו שבעדותם הם פועלים את העניין עצמו. על בני ישראל נאמר "אתם עֵדַי", שכן בני ישראל הם "עדי קיום" הפועלים כביכול את המשכת עצמותו ומהותו יתברך בעולם הזה הגשמי.

כאשר איש ואישה מתחתנים, מטרתם היא לקיים את מצוות ה' "פרו ורבו וגו'". הכוח להוליד ולהעמיד דורות של בנים ובני בנים עד סוף כל הדורות, מגיע על ידי כח האין סוף של הבורא.

ומובן אם כן, שעבור פעולת המשכת כח זה – המשכת העצמות בעולם – יש צורך בעדי קיום.