הכנות לחתונה

בדף זה, ציר זמן המלווה אותך בהכנות הרוחניות לצד הגשמיות, החל מסגירת השידוך ועד לאחר החתונה.  

תוכן עניינים

עם סגירת השידוך:

  • נהוג לפני סגירת השידוך בין בצדדים, לכתוב פ"נ ולבקש ברכה מכ"ק אדמו"ר. כמו כן אין מפרסמים את דבר השידוך עד לכתיבת הפ"נ.
  • לאחר שהשידוך נסגר נזהרים מלקרוא לחתן והכלה "מאורסים", אלא יש לומר "השתדכו" או "באו בקשרי השידוכים".
  • מספר הפקס באוהל הקד': 718.723.4444
  •  לשליחת פ"נ לאוהל

     

  • על חשיבות קבלת הברכה וההתקשרות לכ"ק אדמו"ר וכן לפרטים נוספים, תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • לאחר סגירת השידוך ועד החתונה, על החתן והכלה לקבל הדרכה הנוגעת לתחומים חדשים בחייהם, שיחלו לאחר החתונה.
  • ההדרכה כוללת מגוון תחומים, שחלקם רגישים ועדינים. לכן, חשוב מאוד לבחור מדריך מקצועי ומנוסה, כך שהחתן ירגיש בנוח לשוחח עימו בפתיחות, לשאול את כל השאלות הרלוונטיות ולהרגיש שהוא מגיע מוכן לחתונה בצורה הטובה ביותר.
  • מומלץ לתאם את ההדרכה עם המדריך בהקדם, על מנת להספיק את לימוד כל החומר בתנאים ובזמנים נוחים.
  • למעבר ל'ברגל ימין הלכתית ולהסבר על ההדרכה לחץ על 'קרא עוד'.

  • חשוב שתאריך החתונה ייקבע בתיאום בין הצדדים בשלום ובנחת, יש לחתן להתחשב בשיקול דעת הכלה ובצרכים שלה.
  • ישנם תאריכים שבהם אסור להינשא מעיקר הדין וישנם תאריכים שנהגו שלא להינשא בהם.

    בפועל, על מנת להקדים את תאריך החתונה, אפשר להינשא בכל תאריך שנהגו שלא להינשא בו, מלבד התאריכים שאסורים מעיקר הדין.

  • כ"ק אדמו"ר כותב במספר הזדמנויות, לקצר עד כמה שניתן את הזמן שבין סגירת השידוך ועד החתונה.
  • על פירוט המנהגים ופרטים נוספים תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • תקופה זו שבין סגירת השידוך ועד החתונה מכונה ע"י כ"ק אדמו"ר כזמן שהוא 'יקר מכל יקר'. מה שנעשה בימים אלו משפיע על חייהם של החתן והכלה עד סוף כל הדורות.

    מכיוון שכך, על החתן והכלה להשקיע עצמם בלימוד תורה, בהכנות רוחניות ובהתקשרות לכ"ק אדמו"ר.

  • ישנה הוראה לדייק בכל מנהגי החתונה שיהיו כדבעי וכמנהג בית הרב.
  • לפירוט ההכנות הרוחניות, מנהגים נוספים וכן חומרי למידה, לחץ על 'קרא עוד' על מנת לעבור ל'ברגל ימין רוחנית'.

  • בתקופה שבין הלחיים לחתונה, הקשר שבין החתן והכלה מתבסס אך ורק על הרצון המשותף שלהם להינשא.
    לכן, חלים עליהם דיני ייחוד ככל אדם אחר האסור עליהם. מכיוון שכך, עליהם ללמוד את דיני הייחוד הנוגעים לתקופה זו.
  • כ"ק אדמו"ר התייחס לנושא ברצינות רבה ואף אמר כי 'קירוב בזמן האיסור עלול לגרום לריחוק בזמן המותר ח"ו'.
  • ללימוד הלכות ייחוד לחץ על 'קרא עוד'.

  • דעתו של כ"ק אדמו"ר היא שהחתן והכלה לא יפגשו בתקופה שמסגירת השידוך ועד החתונה.
    את חשיבות העניין ניתן ללמוד מחתן וכלה שרצו שכ"ק אדמו"ר יסדר את הקידושין שלהם, אך סירב מכיוון שהגיעו באותו מטוס מהארץ ולא בשתי טיסות נפרדות.
  • אין כל הוראה מתאימה לכל אחד ואין ללמוד מהוראות פרטיות של כ"ק אדמו"ר בנושא זה לעצמו.
    לכן, בעניין רגיש זה, יש להתייעץ עם המשפיע\ עשה לך רב, והכלה תתייעץ עם המשפיעה שלה, בנוגע לעצם קיום מפגשים, מספר המפגשים, שיחות הטלפון וכו'.
  • במידה ונפגשים יש להיזהר בדיני ייחוד.
  • יש הנוהגים מיד עם סגירת השידוך, לעשות התוועדות קטנה ולומר לחיים לזכות החתן והכלה.
  • ב'לחיים' בדרך כלל משתתפים בני המשפחה והאנשים הקרובים לחתן והכלה.
  • בדרך כלל נהוג, שאת הלחיים מארגן צד הכלה.
  • בעבר היו כאלה שנהגו לחלק סיגריות לאחר הווארט. אך דעת כ"ק אדמו"ר ידועה בקשר לעישון ולכן יש להימנע ממנהג זה. לכן אפשר שהחתן יחלק מטבעות לצדקה וכד' לזכותו ולזכות כלתו. 
  • כ"ק אדמו"ר כותב שלא להוציא ממון רב על הוצאות החתונה וללכת על פי דרך המיצוע. כמו"כ כותב, שהשקעה איכותית בחתונה הינה השקעה ברוחניות, היות ואז הגשמיות תושפע לטובה בדרך ממילא.
  • השתתפות הורי החתן והכלה בהוצאות החתונה חשובה ובגדר מצווה. ע"י מתן הפניות לחתן והכלה מההכנות הגשמיות, ניתנת לילדיהם האפשרות להשקיע ברוחניות ובכך לגרום לכך שכל חייהם יהיו טובים ומאושרים יותר.

סעודת הווארט:

  • על פי המנהג, את סעודת הווארט מארגן צד הכלה.
  • אדמו"ר הזקן פוסק בשו"ע, כי סעודת הווארט היא סעודת מצווה ועל כן סועדים אותה על הפת.
  • עיקר עניין הסעודה היא ההתחייבות של החתן והכלה להינשא האחד לשני ומכאן שם הסעודה 'ווארט' שפירושה 'מילה'.
  • יש לדאוג לתאריך ומיקום לאירוע הווראט, רשימת מוזמנים וקייטרינג.
  • על חשיבות הסעודה ופרטים נוספים תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • בסעודת הווארט, נהוג שהחתן חוזר בע"פ (וכשאי אפשר אז יחזור מתוך הספר) מאמר חסידות, וכן שמוסר איזה עניין בתורת הנגלה.
  • יש לחתן להתייעץ עם המשפיע או העשה לך רב  איזה מאמר לחזור.
  • בין אם חוזר על המאמר בע"פ ובין אם קורא אותו יש ללמוד את המאמר לעיון לכל הפחות פעם אחת לפני הווארט.
  • רצוי לצלם למשתתפים עותק של המאמר.
  • למאמר לך דודי לחץ כאן
  • בסעודה זו,  נהוג לעשות 'קניין' בין החתן לכלה שעל ידו הם מתחייבים להינשא האחד לשני עד לתאריך מסוים, או בתאריך מסוים.

  • פעולת הקניין נעשית עלי ידי בגד שאותו מגביהים החתן והכלה לעיני שני עדים.

  • יש הנוהגים, שלאחר הקניין האמהות שוברות יחד צלחת חרס.

  • אין מנהג חב"ד לכתוב את התנאים בסעודת הווארט.

  • על פעולת הקניין, הטעם לכך ופרטים נוספים תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • נהוג בווארט לתת מתנות לכלה, בהם ספרים, פמוטים ותכשיטים. כמו"כ נהוג שצד הכלה נותן לחתן ש"ס ו\או ספרי חסידות.

  • יש להימנע מלתת לכלה טבעת עד לחתונה.

  • על פירוט המנהג ומקורות תוכל למצוא ב'קרא עוד'.



  • יש לעשות כל השתדלות שלא לדחות את התשלום עבור השדכן, ורצוי לשלם לו עד סעודת הווארט.
  • בשנים עברו, בזמן שבין הווארט לחתונה, החתן והכלה היו נכנסים ליחידות פרטית לכ"ק אדמו"ר, ובשנים מאוחרת יותר ליחידות כללית.
    לכן, יש הנוהגים להקרין בווארט וידאו של כ"ק אדמו"ר מיחידות לחתנים.
  • מיד לאחר הווארט, על החתן והכלה להתחיל בעבודת התשובה לקראת היום הנעלה של חתונתם. תשובה זו צריכה להיות תשובה אמיתית בחשבון נפש על העוונות שנעשו במשך כל חייהם וקבלה לעתיד בעז"ה.

בין הווארט לחתונה:

  • על החתן והכלה להירשם בלשכת הרבנות כמי שמיועדים להינשא. הרישום מתבצע בלשכה הקרובה למקום המגורים של החתן או הכלה.
  • יש להביא ללשכה לצורך הרישום ת.ז. כולל ספח, 3 תמונות פספורט ותעודת נישואין של ההורים.

    במידה ואין בהישג ידם של החתן והכלה את תעודת הנישואין של הוריהם, יש ליצור קשר עם הלשכה שבה ההורים נרשמו, לציין את שמות ההורים לפני החתונה ואת תאריך החתונה שלהם, והשלכה תשלח אליכם העתק של תעודת הנישואין.

  • מומלץ ליצור קשר עם הלשכה שבה החתן והכלה הולכים להירשם, על מנת לקבל פרטים מדויקים יותר וכן מה עליהם להביא איתם לצורך הרישום.
  • הרישום כרוך בתשלום, אך ניתנת הנחה לסטודנטים, תלמידי ישיבה ועוד. יש להביא את האישור למעמד הרישום על מנת לקבל את ההנחה.
  • אתר לשכת הרבנות בצפריה

    אתר המשרד לשירותי דת

  • כ"ק אדמו"ר כותב באגרות קודש, שיש להתחשב בצד הכלה בבחירת מקום החתונה, אך יש להשתדל לתאם זאת בין הצדדים בשלום ובנחת.
  • נוהגים לקיים את החופה וסעודת המצווה באותו מקום, על מנת שלא לטלטל את החתן הכלה והמוזמנים ממקום למקום.
  • מומלץ לערוך רשימת מוזמנים על מנת לחשב את כמות המנות לאירוע החתונה, וכן על מנת לשלוח לכולם הזמנה לחתונה

  • באם ישנם מוזמנים גם מצד הכלה וגם מצד החתן, מומלץ לסנכרן את הרשימות על מנת להימנע מכפילויות מיותרות.

  • נוהגים לכתוב את ההזמנה לפי הנוסח המדויק שהיה בהזמנה לחתונתם של כ"ק אדמו"ר עם הרבנית.

  • נהוג לכתוב שהחופה תהיה בשעה החמישית, גם אם בפועל החופה תהיה בשעה אחרת.

  • משתדלים שלא להוציא ממון רב על הדפסת ההזמנות.

  • רצוי לתאם את כמות ההזמנות בין הצדדים על מנת להימנע מכפילויות.

  • על נוסח ההזמנה המדויק, מקורות ומנהגים נוספים תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • בהתייחסויות של כ"ק אדמו"ר לנושא במספר הזדמנויות, נאמר כי רצוי להתגורר בתקופה הראשונה בארה"ק בסמוך לקהילה חסידית, לעשות השתדלות להתגורר בעיר שבה מחירי הדיור אינם יקרים (יחסית), וכן להתחשב בדעת האישה (עקרת הבית).
    במידה ויש לחתן ולכלה חילוקי דעות בעניין, עליהם להסביר האחד לשני בנועם את הנימוקים שלהם.
    כמו"כ באחד המכתבים כותב כ"ק אדמו"ר שדעתו היא שכשנה לאחר החתונה יש להתגורר על יד ההורים.
  • בכל מקרה, אין כל הוראה פרטית מתאימה לכל אדם. ולכן אם ישנם חילוקי דעות בין החתן והכלה בעניין זה, עליהם להתייעץ עם העשה לך רב, המשפיע או מדריך\ת החתנים\כלות שמכיר אותם היטב, על מנת להתאים את ההחלטה אליהם בצורה הטובה ביותר.
  • בבחירת הדירה ישנם מספר שיקולים שעל החתן והכלה לעשות על מנת לבחור את הדירה המתאימה ביותר בשבילם.
  • מיקום הדירה: מומלץ שתהיה קרובה לקהילה, מוסדות חינוך, מקווה, תחבורה ציבורית וכד'.
  • קומה: בבניין ללא מעלית עדיף לשכור דירה בקומות הראשונות.
  • מחיר: במידה וההורים עוזרים בחודשים הראשונים בתשלום שכר הדירה, יש לקחת בחשבון שלאחר תקופה זו, על בני הזוג יהיה לשלם את שכר הדירה. ולכן כבר במועד סגירת החוזה, יש להתחשב במחיר שיוכלו לעמוד בו.
  • פנים הדירה: בסיור בדירה יש לשים לב לפרטים הקטנים, סימני נזילות, הארכה תקינה, לוח חשמל תקין. ביחידות דיור יש לוודא שישנו מונה נפרד לחשמל מים וגז. מומלץ שבדירה תהיה אמבטיה. סורגים הכרחיים בקומות הראשונות למיגון מפני גניבות ובקומות העליונות לצורך בטיחות.
  • חוזה:
  • ערבות:
  • נהוג, עד יום החתונה להעביר לדירה קופת צדקה, ספר חת"ת, כתר שם טוב ומגיד דבריו ליעקב.
  • בזמן שבין הווארט לחתונה נוהגים החתנים ליסוע לבית חיינו 770 לשהות במחיצתו של כ"ק אדמו"ר.
  • הטעם לנסיעה זו הוא מפני שכך יש את הפניות לעשות את ההכנות הרוחניות בצורה הטובה ביותר. כמו"כ את תקופה זמן זו מכנה  כ"ק אדמו"ר 'יקר מכל יקר', ושתקופה זו משפיעה על כל המשך החיים. לכן על החתן להתנתק מעניני העולם ולהתכונן לחתונה כראוי. ואין מקום קדוש וראוי יותר מבית חיינו בסמיכות לכ"ק אדמו"ר.
  • הדבר נלמד מיצחק אבינו שעד חתונתו עם רבקה שהה בגן עדן ועסק בתורה בקדושה, וכשראה את שיירת הגמלים של רבקה מגיעה התורה משתמשת בלשון "ויצא יצחק". מהיכן יצא? מגן עדן.
  • יש לדאוג למקום שינה ולנסיעות משדה התעופה ל770 וחזור.
  • יש לזכור לברך ברכת הגומל לאחר הנחיתה.
  • חשוב מאוד לרכוש ביטוח לתקופה שבה שוהים בחו"ל. הביטוח מכסה הוצאות רפואיות אם ח"ו יהיה צורך, אבדן כבודה ועוד.

    מומלץ לעשות סקר שוק ולהשוות מה הביטוח המוצע מכסה ביחס למחיר.

    ניתן לרכוש את הביטוח דרך קופות החולים, חברות הביטוח, באינטרנט ועוד.

  • על החתן לקנות את טבעת הנישואין מכספו האישי, או מכסף שהוריו הקנו לו.

  • יש לקנות את הטבעת במזומן ולא על ידי שיק או כרטיס אשראי.

  • טבעת זו צריכה להיות עשויה זהב, חלקה ושלא יהיה שום דבר חרוט עליה מכל צד (גם הצד הפנימי). כולל סימון מספר קראט הזהב ממנו עשויה הטבעת.

  • על הטעם בקידושין ע"י טבעת דווקא ופרטים נוספים תוכל לקרוא ב'קרא עוד'.

  • תחת החופה החתן והכלה צריכים ללבוש בגדים חדשים. לכן יש להצטייד ולקנות את כל פרטי הלבוש הנצרכים מראש.

  • בנוסף, יש לרכוש סירטוק וגארטל בהם משתמשים בחתונה ולאחריה. וכן טלית בה מתחילים להשתמש לאחר החתונה.

  • המנהג הוא שצד הכלה קונה לחתן את הטלית. יש הנוהגים שגם את הנרתיק לטלית והתפילין.

  • לפרטים ומנהגים נוספים לחץ על 'קרא עוד'.

  • רצוי לקנות מראש משקה לאירוע החתונה ולהתאים את הכמויות למספר האורחים.
  • נוהגים לחלק תשורה באירוע כמזכרת מהחתונה.

  • ישנם הנוהגים לקנות תשורה גם לשבת השבע ברכות.
  • יש לדאוג לשכור רכב ליום החופה או לארגן נהג עם רכב שיהיה לרשות החתן והכלה לאחר החתונה.

  • מכיוון שהחתן והכלה צריכים ליווי ושמירה בכל השבע ברכות, לכן צריך שיהיה איתם מלווה (נהג) ברכב.

  • יש לוודא שברכב יהיו חת"ת וקופת צדקה.
  • חשוב לתאם עם תזמורת וזמר בהקדם.

  • יש לוודא בצורה ברורה מול נותני השירות את מספר השעות הכלולות בהצעת המחיר.

  • יש לברר את המחיר של שעה נוספת.

  • רצוי לתאם מראש אילו שירים וניגונים יהיו באירוע. מנהגנו שיהיו ניגוני חב"ד בלבד.

  • יש לוודא את האפשרות של ליווי ההליכה לחופה והחופה בניגון ד' בבות.
    כמו"כ, יש הנוהגים שלפחות כלי נגינה אחד ילווה את החופה.
  • חשוב לתאם עם צלם ומסריט וידאו בהקדם.

  • יש לוודא מול נותנני השירות בצורה ברורה את מספר השעות הכלולות בהצעת המחיר.

  • יש לברר מה המחיר של שעה נוספת.

  • לוודא שבהסכם מול נותני השירות יהיה כתוב ומוסכם, מהי כמות התמונות המגיעה בהצעת מחיר, כמה מהן מעוצבות, כמה תמונות כלולות באלבום, איזה סוג אלבום, מספר האלבומים, וכו'.
    וכן, לסגור מראש את רמת העריכה של הוידאו, קליפ וכד'.

  • רצוי לתאם בבירור באם יהיו צילומים לאחר החופה, לאחר החתונה וכד' ומה תוספת המחיר עבור כך.
  • להשיג 4 פמוטים (עששיות) ונרות (קלועות) לחופה.

  • להשיג בגד של כ"ק אדמו"ר לחופה.

  • להביא לאולם את כל התשלומים לספקים בחתונה.

  • לקנות צלחת חרס לתנאים. 

שבוע לפני החתונה:

  • יש הנוהגים, בימים הסמוכים לחתונה להזמין את קרובי המשפחה שנפטרו בבית החיים וכן ליסוע להשתטח על קברי צדיקים.
  • בשבוע שלפני החתונה החתן והכלה צריכים שמירה, לכן עליהם להיות מלווים על ידי משהו במשך כל שעות היום בכל מקום בו הם נמצאים.

  • כ"ק אדמו"ר בהיותו חתן, לא שהה לבד אפילו בבית וכן לא עבר מחדר לחדר בתוך הבית ללא שמירה.

  • בשבוע שלאחר החתונה החתן והכלה צריכים שמירה בהלכם ממקום למקום.

  • על הטעם למנהג והחילוק בין השמירה לחתן והכלה לפני החתונה והשמירה שלאחר החתונה, תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • נהוג, שכשבוע לפני החתונה, החתן והכלה אינם מתראים או משוחחים.
    כמו"כ אינם מתכתבים בכל אמצעי.

  • לבירור המועד המדויק שבו מתחיל המנהג והטעם למנהג, יש להתייעץ עם מדריך החתנים ו\או מדריכת הכלות.
  • נהוג, בשבת שלפני החתונה, שהחתן עולה לתורה. לעליה זו, עליו להשאיל טלית ממשהו, ואינו מברך עליה.

  • בנוגע למיקום העליה לתורה, כל חתן יעלה היכן שמרגיש שכך הוא מתקשר לכ"ק אדמו"ר.

  • במידה והחתן חוזר לארץ לפני שבת זו, עליו לעלות לתורה בשבת האחרונה בה שוהה בד' אמות של כ"ק אדמו"ר, ויעלה שוב בשבת שלפני החתונה היכן שהוא נמצא.

  • לאחר שהחתן עולה לתורה, נוהגים לזרוק עליו ממתקים וסוכריות. יש להקפיד לזרוק את האוכל כשהוא עטוף, שלא יהיה ביזוי אוכלין.

  • לאחר התפילה נהוג לערוך התוועדות לכבוד החתן ולחזור בה מאמר חסידות.
    בהתוועדות זו מברכים את החתן ומאחלים לו שיזכה להקים בית נאמן בישראל על יסודי התורה והמצווה.
    יש לזכור כי ישנה הוראה מכ"ק אדמו"ר על גזירת המשקה והיא תקיפה גם להתוועדות זו. מעבר לכך, ישנה התייחסות ישירה של כ"ק אדמו"ר בעניין זה ובנוגע להתוועדות זו.

  • על הטעם למנהג העליה לתורה ומידע נוסף תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

יום החופה:

  • נהוג שהחתן והכלה מתענים ביום חתונתם.

  • התענית מתחילה בעלות השחר ומסתיימת לאחר החופה.

  • לתענית זו יש חשיבות רבה והוא כיום כיפור פרטי של החתן והכלה.

  • ישנם תאריכים בהם החתן והכלה אינם צריכים לצום, אך כ"ק אדמו"ר הריי"צ הורה שיטעמו משהו בבוקר ולא יאכלו עד החופה.

  • על הטעם למנהג ומידע נוסף, תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • מכיוון שיום החופה הוא מהימים המסוגלים ביותר לחתן והכלה והשפעתו היא לכל החיים, יש לחתן לנצל זמן פנוי אם יש, לאמירת כמה שיותר פרקי תהילים.

  • כ"ק אדמו"ר סיפר, שכ"ק אדמו"ר הריי"צ הורה לו ביום חופתו, שהחתן והכלה צריכים לנצל כל רגע ביום חופתם באמירת תהילים. ואין הכוונה לגמור התהילים רק פעם אחת, אלא באם גומרים ונותן עוד זמן, להתחיל את הספר שוב.

  • נוהגים שהכלה תאמר לפחות את כל הספר.
    כ"ק אדמו"ר כותב בכמה מקומות: "כ"ק מו"ח אדמו"ר נ"ע ציוה שהכלה תאמר מזמורי תהילים מסוימים ביום החופה. איזה, איני יודע. ובאם אפשר תאמר את התהילים כולו וממילא יהיה בזה גם המזמורים הנ"ל.

  • באם יש להורים זמן פנוי, יש להם לנצל אותו לאמירת תהילים לזכות החתן והכלה. (יחידות לחתנים וכלות כ' תשרי תשמ"ז).
  • באם ישנם אנשים שהחתן והכלה צריכים לפייסם, משתדלים לעשות זאת עד החופה.
    כמו"כ באם ישנם לחתן והכלה חובות כלשהם, יש לשלמם עד החופה.
  • בעבר, היה מנהג לערוך סעודה לעניים לפני החתונה ולהגיש להם אוכל מן המובחר. במספר הזדמנויות כ"ק אדמו"ר עורר לקיים את המנהג הזה.

  • כיום, ניתן לתרום לפני החתונה לבית התבשיל, או כל ארגון המסייע לעניים ובכך לקיים את המנהג.

  • נוהגים לתרום לעניים בעיר המגורים של החתן והכלה, מכיוון ש"עניי עירך קודמים".

  • הטעם למנהג, שעל ידי תרומה זו, החתן והכלה משתפים את העניים בשמחתם ובכך סעודת המצווה של חתונתם מתקיימת בשלמות.

  • המקור לכך הוא מהרמב"ם שכותב בדיני יום טוב, שקיום מצוות 'ושמחת בחגך', הוא כאשר אדם משתף עניים בשמחתו.
  • נוהגים להרבות בצדקה בתקופה שלפני החתונה, ובעיקר ביום החתונה משתדלים לתת צדקה מעבר לרגילות.

  • רצוי שהחתן והכלה יתנו לצדקה מכספם וכן נהוג שההורים נותנים צדקה לזכות החתן והכלה.

  • ביום החתונה יש להקפיד לתת צדקה:
    1. מיד בבוקר
    2. לפני החופה
    3. מיד לאחר החופה.

    במידה ושכחו לתרום, יש לתת מיד כשנזכרים.

  • על טעם ומקור המנהג וכן פרטים נוספים תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • ביום החופה על החתן לטבול במקווה טהרה. בלקוטי לוי יצחק מובא, שיש בזה עניין גדול השייך מאוד לחתן. 
  • יש הנוהגים ללמוד פרק כ"ה בתניא בכוונה לפני תפילת מנחה.

  • אין זו הוראה כללית, אך כך הורה רבי לוי יצחק אביו של כ"ק אדמו"ר במכתב לכבוד יום חתונתו. כ"ק אדמו"ר למספר חתנים ללמוד מכתב זה כהוראה פרטית. 
  • את תפילת מנחה ביום החתונה, החתן מתפלל חגור באבנט (גארטל) וסירטוק.

  • אין אומרים תחנון בתפילה זו בין בציבור ובין ביחיד.

  • החתן מתפלל תפילת מנחה של ערב יום הכיפורים ואומר 'על חטא', גם ביום שאין מתענים בו.

  • ביום שהחתן והכלה מתענים עליהם להוסיף בתפילה זו 'עננו' בברכת שמע קולנו. (שו"ע או"ח סי' תקסב סעיף ב').

  • במידה ומתפלל תפילת מנחה בסידור הקד' של כ"ק אדמו"ר בימים שלפני החתונה, יתפלל גם בתפילה זו כבערב יום כיפור ומכאן ואילך יתפלל עם גארטל מתחת לחליפה.
  • הכתובה היא למעשה שטר שבו מפורטות התחייבויות של החתן לכלה.

  • ביום החתונה על החתן ללמוד את תוכן הכתובה יחד עם הרב המקדש.

  • בנוסף לכתובה כותבים שטר תנאים בין הצדדים.

  • לצורך כתיבת הכתובה  צריך להביא שני עדים כשרים. לצורך כתיבת התנאים נוהגים להביא ערב לכל צד.

  • יש הנוהגים שלאחר כתיבת התנאים, האמהות שוברות צלחת חרס בדומה לווארט.

  • על טעם כתיבת הכתובה והתנאים ופרטים נוספים תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • את קבלת הפנים מקיימים לפני החופה בשעה החמישית ומשתדלים לעשות אותה במוסד הקשור לכ"ק אדמו"ר כישיבת תות"ל או בית חב"ד.

  • בקבלת פנים צריך שיהיה מניין.

  • בקבלת פנים החתן חוזר את מאמר לכה דודי תשי"ד לכ"ק אדמו"ר וכמו"כ מנגנים שבעה ניגונים של שבעת רבותינו נשיאנו.

  • ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר יש להקפיד ולומר את המאמר בשלמותו ללא כל הפסקה.

  • על טעם ומקור המנהג וכן פרטים נוספים תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

חופה:

  • אין מנהג קבוע איזה צד בוחר את הרב המקדש. מצד אחד העניין שייך לחתן, מכיוון שמעיקר הדין החתן הוא זה שצריך לברך את הברכות, ורק מחמת שאולי יש חתנים שלא יודעים לברך, תיקנו שמשהו אחר יברך במקומם שלא יתביישו. ומכיוון שהרב מחליף את החתן אז החתן צריך לבחור את הרב.

    אך מצד שני בחירת הרב קשורה למיקום החתונה, דבר השייך יותר לכלה.

    מכיוון שכך יש להשתדל לבחור את הרב המקדש לרצון שני הצדדים ובנחת.

  • ישנם התייחסויות של כ"ק אדמו"ר לכך שהרב יהיה מאנ"ש. ובלשונו הקד': "רבני אנ"ש, שהם נקראים מרא דאתרא על פי החסידות".

  • יש להקפיד שהרב יהיה בקי ומומחה בענייני סידור קידושין, וכן שיהיה ירא שמים וחסידי היות שהחתונה משפיעה על כל החיים.

  • במידה והרב המקדש הוא אחד ההורים של החתן או הכלה, רצוי שמשהו אחר יקרא את הכתובה.
  • יש לדאוג מבעוד מועד לתאם בין הצדדים:

    1.מי יהיה המנחה של החופה.
    2. מי יהיו המכובדים לברך את הברכות.
    3. מי יתכבד לקרוא את הכתובה.
    4. מי יתכבד לקרוא את המכתב של כ"ק אדמו"ר.
    5. מי יהיו העדים.

  • מומלץ לרשום לכל תפקיד מחליף למקרה שהאנשים אותם תכננו לכבד יאחרו לא יגיעו וכד'.

  • כאשר מזמינים משהו לומר ברכה וכד' בחופה, ראוי להזכיר את תוארו ותפקידו לפני שמו.

  • מומלץ לתאם מי יהיה האדם האחראי בשטח שמוודא שהכל מתנהל כמתוכנן וכשורה.
  • השושבינים מלווים את החתן והכלה אל החופה.

    מנהגנו הוא, שאבות של החתן והכלה ילוו את החתן והאמהות של החתן והכלה ילוו את הכלה.

  • על טעם הצורך בשושבינים ולפרטים נוספים תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • עדי הקידושין הם עדי קיום שהם חלק בלתי נפרד מהקידושין עצמם.
    נוהגים בעת החופה לקרוא את שם העדים בקול, על מנת שכולם ישמעו מי הם העדים.

  • בשעת החופה צריכים להיות נוכחים שני עדים כשרים, שהם אינם קרובי משפחה של החתן או הכלה וכן שלא תהיה קירבה  ביניהם.

  • יש הנוהגים שעדי הקידושין יכולים להיות אותם העדים של הכתובה, ויש שאומרים שעדי הקידושין צריכים להיות מיוחדים אך ורק לקידושין ולא לכל דבר אחר.

  • על הטעם הפנימי לצורך בעדים תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • יש לוודא שהחופה תהיה גדולה מספיק שתכסה את כל מי שנוטל בה חלק, הרב, החתן והכלה, ההורים, העדים וכו'.

  • יש להקפיד שפרוכת החופה תהיה על גבי ארבעה עמודים שעומדים על הקרקע, כך החופה היא רשות פרטית.

  • נוהגים שהפרוכת אינה מקושטת או עם מגן דוד.

  • יש להקפיד שהחופה תהיה תחת כיפת השמים.

  • רצוי לדאוג להכוונה להפרדת מקומות עמידה לנשים ומקומות עמידה לגברים.

  • החתן והכלה עומדים כשפניהם לכיוון ירושלים. לכן יש לוודא שהחופה באולם יכולה לעמוד לכיוון ירושלים.
  • הכוס בחופה צריכה להיות מזכוכית דקה וללא רגל. וכן לוודא שהיא תהיה שלמה ללא שום פגם.

  • הכוס צריכה להיות טבולה במקווה.

  • המנהג הוא שהכוס עליה מברכים את ברכות הנישואין תחת החופה, החתן שובר. לכן יש לדאוג לנייר כסף בהישג יד, על מנת לעטוף אותה.

  • לפני השימוש בכוס תחת החופה, מדיחים ורוחצים אותה.

  • במידה והחתן איטר יד (שמאלי) יש להתייעץ עם הרב באיזו רגל עליו לשבור את הכוס.

  • מומלץ להכין כוס נוספת שתהיה בהישג יד למקרה שהכוס תישבר וכד'.

  • אין מנהגנו שהחתן יאמר קודם שבירת הכוס 'אם אשכחך ירושלים כו'
  • מהדרים להשתמש ביין אדום, מבושל, ושהבקבוק יהיה עטוף.

  • מומלץ לדאוג למגבונים או ממחטות למקרה שבו בגדי החתן והכלה יתלכלכו מהיין.
  • את טבעת הקידושין החתן עונד לכלה תחת החופה.

  • טבעת זו צריכה להיות עשויה זהב טהור, שתהיה חלקה ושלא יהיה חרוט עליה שום דבר גם בצד הפנימי של הטבעת ואפילו לא הסימן של כמה קארט זהב עשויה הטבעת.

  • טבעת הנישואין צריכה להיות מכספו של החתן, או מכספי ההורים לאחר שהקנו ונתנו אותם במתנה לחתן.

  • החתן צריך לקנות את הטבעת במזומן ולא על ידי שיק או כרטיס אשראי.

  • במידה והחתן איטר יד (שמאלי), יש להתייעץ עם הרב המקדש באיזו יד עליו לענוד את הטבעת לכלה.

  • במידה והכלה איטרת יד (שמאלית) יש להתייעץ עם הרב המקדש, על איזו יד החתן יענוד לה את הטבעת.
  • כל הבגדים אותם לובשים החתן והכלה תחת החופה צריכים להיות חדשים.

  • מומלץ שיהיו בהישג יד בגדים להחלפה במקרה שיתלכלכו וכד'.

  • לפני ההליכה לכיסוי פני הכלה, השושבינים מלבישים את החתן בסרטוק, מעליו קיטל או חולצה של כ"ק אדמו"ר וכן נוהגים לכסות את הקיטל בכיסוי נוסף.

  • החתן עומד תחת לחופה ללא קשרים. ולכן פותחים מעט את קשר העניבה, השרוכים, השעון וכו'.

  • נוהגים שתחת החופה לא יימצא שום דבר בידי ובכיסי החתן והכלה.

  • משתדלים להשיג סרטוק או קיטל של כ"ק אדמו"ר שהחתן ילבש תחת החופה. וכן משתדלים שההינומא של הכלה תהיה עשויה מבד של בגד של הרבנית.

  • השושבינים הם שמלבישים את החתן והכלה לפני ההליכה לחופה.

  • על הטעם שתחת החופה החתן לובש קיטל לבן והכלה שמלה לבנה תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • לפני ההליכה לחופה ולכיסוי פני הכלה הורי החתן מברכים אותו בברכת הבנים בדומה לערב יום כיפור והורי הכלה מברכים אותה.

  • יש הנוהגים, לפני ההליכה לחופה ולכיסוי פני הכלה, לומר "ברגל ימין ובשעה טובה ומוצלחת"!

  • בשלב זה השושבינים מחזיקים ביד נרות (משתדלים שיהיו נרות קלועים) דולקים המלווים את החתן והכלה, והם יישארו דולקים עד סוף החופה.
    נרות אלו הם זכר לברקים שהיו בעת מתן תורה, שאז היו קידושי כנסת ישראל והקב"ה.

  • בזמן ההליכה לכיסוי פני הכלה ועד סוף שבעת ההקפות בחופה, מנגנים את ניגון ד' בבות.
    יש הנוהגים שיהיה כלי נגינה המלווה את ההליכה לחופה (הכנות לחתונה עמ' 58 הערה 470).

  • יש המקפידים שעדי הקידושין יראו את פני הכלה לפני שהחתן מכסה אותה.

  • על טעם כיסוי פני הכלה תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • לאחר כיסוי פני הכלה החתן מובל ראשון לחופה והכלה מגיעה אחריו. הטעם לכך הוא להודיע שהכלה באה לחופה מדעתה ומרצונה.

  • אין מנהגנו לזרוק על החתן והכלה כלום בשעת ההליכה לחופה ובחופה עצמה.

  • לאחר שהחתן מגיע לחופה, יש הנוהגים שהשושבינים נשארים איתו עד שהכלה מגיעה לחופה, ויש הנוהגים שהשושבינים הולכים להזמין את הכלה לחופה.
    חשוב מאוד לתאם מראש בין הצדדים את המנהג שיעשו בעת החופה, על מנת למנוע אי נעימות בזמן ההליכה לחופה.
  • רגע החופה הוא רגע נעלה של התקשרות עם עצמות אור אין סוף. מכיוון שכך, ישנם מספר כוונות שעל החתן והכלה לכוון בהם.

  • מן הכוונות שנהוג לכוון בהם:
    1. קבלת עול מלכות שמיים ותשובה.
    2. ציור פני כ"ק אדמו"ר.
    3. לגדל דור ישרים ברוח ישראל סבא.

  • בנוסף, מכיוון שזהו עת סגולה לחתן והכלה יכוונו את כל משאלות ליבם.

  • בנוסף על החתן לכוון שהוא מקיים תחת החופה מצוות עשה, לישא אישה.
    והכלה צריכה לכוון שהיא מקנה את עצמה לבעלה על ידי פעולת הקידושין.

  • על טעם הכוונות ופירוט נוסף תוכל למצוא ב'קרא עוד'.

  • נוהגים בתחילת החופה לכבד משהו בהקראת מכתב של כ"ק אדמו"ר לחתנים.

  • בנוגע לחשיבות הקראת המכתב, מסופר שכ"ק אדמו"ר התבטא לאחד החסידים בנוגע לחתונת הנכד: "הרי כתבתי מכתב לקראת החתונה, כאשר אני כותב מכתב הריני גם משתתף בכך. הייתי איפה בחתונה!"
    במקום אחר מובא שכ"ק אדמו"ר התבטא: "בגופי לא אהיה שם, אולם אהיה נוכח בחתונה". הכנות לחתונה עמ' 62 הערה 509

  • לנוסח המכתב לחץ כאן
  • יש הנוהגים להקרין במהלך החופה וידאו של כ"ק אדמו"ר מיחידות כללית לחתנים.
  • בזמן שהחתן אומר לכלה את המילים 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל, עליו להביט על הכלה מכיוון שהוא אומר לה את הדברים.

  • המילה 'זו' נאמרת בחולם ולא בשורוק.

  • החתן עונד את הטבעת ביד ימין על האצבע הקרובה לאגודל של הכלה. במידה והכלה איטרת יד יש להתייעץ עם הרב המקדש על איזו אצבע יענוד לה את הטבעת.

  • כשהחתן אומר את המילים 'הרי את' הוא מתחיל לענוד לכלה את הטבעת, וכשהוא מסיים ואומר את המילה 'וישראל' הוא מסיים לענוד אותה.

  • הכלה מקבלת את הטבעת בשתיקה.

  • על הסיבה מדוע הכלה שותקת בזמן החופה תוכל למצוא ב'קרא עוד'.


  • השושבינים מובילים את החתן אל החופה והוא מחכה לכלה שם.
    יש הנוהגים שהאבות (השושבינים) נשארים בחופה עם החתן עד שהכלה תגיע, יש שנוהגים שהאבות יוצאים לקראת הכלה כשהיא מגיעה אל החופה ויש כאלו הנוהגים שהאבות הולכים להזמין את הכלה וללוות אותה לחופה.
    לכן, יש לתאם מראש בין הצדדים בנחת, את המנהג אותו ינהגו.

  • הכלה מובאת את החופה על ידי השושבינות אחרי החתן, על מנת להודיע שהיא בא מדעתה.
    הדבר נלמד ממתן תורה שאז היו נישואי כנסת ישראל והקב"ה, שהקב"ה – החתן, חיכה לעם ישראל על ההר.

  • כשהכלה מגיעה את החופה היא והשושבינות סובבת את החתן שבע הקפות שלימות.
    הכיוון של ההקפות הוא נגד כיוון השעון.

  • לאחר ההקפות הכלה עומדת מימין לחתן והם עומדים עם פניהם למזרח.
    השושבינים עומדים משמאל לחתן והשושבינות עומדות מימין לכלה.
    כל משך הזמן הזה מנגנים את ניגון ד' בבות.

  • החופה מתחילה בפזמון: "ברוך הבא! מי אדיר על הכל, מי ברוך על הכל, מי גדול על הכל, מי דגול על הכל, הוא יברך את החתן והכלה". (יש הנוהגים להשמיט את המילים ברוך הבא).

  • המנחה מזמין את מי שמכובד לקרוא את המכתב של כ"ק אדמו"ר.

  • הקראת מכתב של כ"ק אדמו"ר.

  • מזמינים את הכהנים לברך את החתן והכלה בלחש ממקומם.

  • המנחה מזמין את הרב המקדש.

  • ממלאים את הכוס ביין.

  • הרב, מסדר הקידושין, אומר סברי מרנן ומברך את ברכת בורא פרי הגפן ולאחר מכן מברך את ברכת האירוסין.
    על החתן והכלה לכוון לצאת ידי חובה בברכות אלו ולענות אמן.

  • נותנים לחתן והכלה לטעום מן היין ואך ורק הם טועמים ממנו. די בטעימה קטנה בלבד. (ללא ברכה, יצאו ידי חובה בעניית אמן).

  • קניין הטבעת על ידי החתן.

  • העדים מאשרים שהטבעת שווה פרוטה.

  • קודם ענידת הטבעת החתן מתחיל לומר "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".
    תוך כדי אמירת המילים "הרי את", החתן מתחיל לענוד לכלה את הטבעת על ידי יד ימין שלו, על האצבע הקרובה לאגודל ביד ימין של הכלה.
    ובאמירת המילים "..כדת משה וישראל" מסיים לענוד אותה על אצבע הכלה. 
    בעת ענידת הטבעת על חתן לכוון שע"י פעולה זו הוא קונה את כלתו לאישה בקידושי כסף.

  • המנחה מכבד את מי שקורא את הכתובה לקרוא אותה.
    לאחר שקורא את הכתובה מוסרים אותה לידי החתן שנותן אותה לכלה.

  • המנחה מכבד את מי שמברך את הברכות לבוא ולברך אותם.
    מברכים את ברכת "בורא פרי הגפן" ולאחר מכן את ששת הברכות הנותרות.
    גם בברכות אלה, יש לחתן והכלה לכוון לצאת ידי חובה ולענות אמן.

  • לאחר הברכות השושבינים נותנים לחתן והכלה לטעום מהיין ללא ברכה. (מכיוון שיצאו ידי חובה).

  • לאחר מכן נותנים למשהו מהקהל לסיים את תכולת הכוס ועוטפים אותה בנייר כסף.
    החתן שובר את הכוס ברגל ימין. מקפידים שהכוס שהחתן שובר תהיה אותה כוס שאמרו עליה את הברכות.

  • אין מנהגנו לדרוך על רגל הכלה בסיום החופה.

  • לאחר שבירת הכוס, שרים ומנגנים את ניגון 'מהרה ישמע'.

  • להורדת קובץ 'מהלך החופה' לחץ כאן

  • להורדת קובץ 'מכתב כ"ק אדמו"ר לחופה' לחץ כאן

  • להורדת קובץ 'נוסח הברכות' לחץ כאן

חדר ייחוד:

  • כניסת החתן והכלה לחדר ייחוד היא גמר מעשה קניין הקידושין ויש אף דעות הסוברות, שזוהי הכוונה בכניסה לחופה.

  • מכיוון שכך על החתן והכלה לכוון שהייחוד בחדר זה הוא לשם קניין הקידושין.
  • בכניסה לחדר ייחוד מניחים כף של כסף שהחתן והכלה עוברים מעליה בכניסתם לחדר ייחוד.
    החתן נכנס ראשון ברגל ימין והכלה אחריו ברגל ימין.
  • לפני כניסת החתן והכלה לחדר ייחוד, עדי הקידושין מוודאים שהחדר ריק והחתן והכלה אכן מתייחדים.

  • לאחר שהחתן והכלה סוגרים ונועלים את דלת חדר הייחוד, על עדי הקידושין להישאר מאחוריה בין 3-8 דקות (יש להתייעץ עם הרב המקדש), על מנת לוודא שאין יוצא ואין בא.
  • יש לוודא שחדר הייחוד מוקנה על ידי בעלי האולם לחתן.

  • יש לוודא מראש, שיש אפשרות לנעול את החדר.
  • אין מנהג מפורש לתת מתנה לכלה בחדר ייחוד. אחד החתנים שאל את כ"ק אדמו"ר האם נהוג לתת מתנות בחדר ייחוד ונענה: "תלוי בחילוקי מנהגים וכל אחד יכול לעשות כרצונו". (שערי נישואין עמ' רפט).

  • כיום רווח המנהג, שהחתן נותן לכלה מתנה בחדר ייחוד.
    רבים נוהגים לתת טבעת יהלום אך כל אחד יכול לתת מתנה כרצונו.

  • מכיוון שבזמן החופה נוהגים שלא יימצא כלום בכיסים או בידיו של החתן, לכן יש לדאוג שיהיה משהו אחראי, שמיד לאחר החופה ייתן את הטבעת\מתנה לחתן, ע"מ שיעניק אותה לכלה.
  • יש לוודא שבחדר ייחוד תהיה קופת צדקה, על מנת שמיד לאחר החופה, החתן והכלה יתחילו את חייהם המשותפים במצווה נעלית זו.

אולם:

  • סעודת החתונה היא סעודת מצווה וגם החתן והכלה חייבים לסעוד אותה על הפת. 
    גם במקרה שהחתן והכלה אכלו לחם בחדר ייחוד, עליהם לאכול במקום הסעודה הכללית.

  • במידה והחתן והכלה לא סעדו על הפת אי אפשר לברך בסוף האירוע את השבע ברכות.
  • נהוג שבשולחנות הנשיאות תהיה חלה גדולה. על חלה זו החתן מברך את ברכת 'המוציא.
  • באולם נוהגים שהחתן יושב בשולחן נשיאות בצד הגברים והכלה בשולחן נשיאות בצד הנשים.
  • יש לוודא שעל כל שולחן באירוע יהיה מלח וכן קופות צדקה ומטבעות לצדקה שהאורחים יתנו לזכות החתן והכלה.
  • יש לוודא שעל השולחן עליו אומרים את הברכות ישאירו לחם ומלח.

  • הכלה צריכה לשמוע את הברכות.

  • יש לדאוג ל2 כוסות שלימות, ללא רגל, רצוי שיהיו מכסף ובקבוק יין.

  • ממלאים את הכוסות עד שנשפך מהם מעט יין, לפני מים אחרונים.

  • במידה ובמהלך הברכות נשפך יין מהכוס, יש למלא אותה מחדש שתהיה מלאה על כל גדותיה, על מנת שהברכות יאמרו על כוס מלאה.

  • את הברכה השביעית (בורה פרי הגפן), מברך מי שזימן על הכוס.

  • לאחר סיום הברכות מערבבים את 2 הכוסות, כוס אחת נותנים לחתן שיטעם מהיין וכוס שניה נותנים לכלה שתטעם מהיין.

לאחר החתונה:

  • ישנה מחלוקת האם שבעת הימים צריכים להיות מלאים, או שהיום שבו נעשתה החופה הוא כבר היום הראשון לשבעת הימים.
    כלומר, במידה והחופה נערכה לפני השקיעה, יום זה יחשב ליום הראשון של ימי השבע ברכות.
  • לכן יש להתייעץ עם רב כיצד לנהוג בשבעת ימי המשתה.
  • סעודות השבע ברכות הן סעודות מצווה.
  • בסעודות אלה החתן והכלה צריכים לאכול כזית לחם, אם לא אכלו אי אפשר לברך את השבע ברכות.
  • על מנת להצטרף לזימון בעשרה, צריכים לפחות שבעה גברים שאכלו כזית לחם ועוד שלושה שאכלו דברים אחרים.
  • על מנת שיהיה אפשר לברך את שבע הברכות, צריך שבכל יום יהיו פנים חדשות, מלבד בשבת.
    יש להתייעץ עם רב מי נחשב לפנים חדשות.
  • כל מנהגי הברכות נעשים בכל יום בדיוק כמו שבע הברכות לאחר החתונה.
  • רצוי שאחת מסעודות שבע הברכות תתקיים בישיבת תות"ל.
  • בימי השבע ברכות על החתן והכלה ללבוש בגדים נאים כבגדי שבת.
  • אין אומרים תחנון כל ימי המשתה, גם בבתי החתן והכלה. 
    כמו"כ בבית הכנסת שהחתן מתפלל בו.
  • נהוג, שצד הכלה הוא המארגן את שבת השבע ברכות.
  • בשבת זו לא אומרים תחנון.
  • בסעודת שבע הברכות של שבת אין צורך בפנים חדשות.
  • לימוד תורה הוא אחד היסודות לבניית בית יהודי חסידי. לכן נהוג בתקופה הראשונה לנישואין שהבעל יישב וילמד בכולל.
  • אין הוראה זו שווה לכל אחד, ובכל מקרה כל החלטה בנושא חייבת להתקבל על דעת שני בני הזוג במידה שווה.
  • במידה והשני בני הזוג הגיעו להחלטה משותפת כי הבעל ילמד בכולל, יש להתייעץ עם המשפיע\עשה לך רב את משך התקופה שבה ילמד וכד'.
  • לימוד תורה הוא אחד היסודות לבניית בית יהודי חסידי. לכן נהוג בתקופה הראשונה לנישואין שהבעל יישב וילמד בכולל.
  • אין הוראה זו שווה לכל אחד, ובכל מקרה כל החלטה בנושא חייבת להתקבל על דעת שני בני הזוג במידה שווה.
  • במידה והשני בני הזוג הגיעו להחלטה משותפת כי הבעל ילמד בכולל, יש להתייעץ עם המשפיע\עשה לך רב את משך התקופה שבה ילמד וכד'.