המנהג

ברכת נישואין היא ברכה בה משבחים את הקב"ה על הנישואין בהם בונים החתן והכלה את ביתם בשמחה. הברכות נאמרות על ידי ששה מכובדים בשליחות החתן והכלה.

מכבדים אחד מהנוכחים להקריא את הכתובה, בכדי להפסיק בין האירוסין לנישואין. לאחר מכן החתן מוסר את הכתובה לכלה.
אם אבי החתן או הכלה הוא ה"מסדר קידושין", יש לכבד אדם אחר בהקראת הכתובה.

את הברכות יש לומר בקול ועם הפנים לחתן והכלה, באופן שהם ישמעו אותם ללא עזרת המיקרופון.

מכבדים ששה אנשים לברך על כוס היין (לאחר שהוסיפו ומילאו אותה) "שבע ברכות" (הראשון מברך 'בורא פרי הגפן' ו'שהכל ברא לכבודו'), הנקראות גם "ברכת חתנים" או "ברכת אירוסין", ובסיום נותנים לחתן והכלה לטעום מהיין שבכוס, לאחר מכן נותנים לאחד הנוכחים לסיים את שתיית הכוס עד תומה.

לאחר מכן עוטפים את הכוס בכדי שלא יגרם נזק ח"ו מהרסיסים, והחתן שוברה ברגל ימין, זכר לחורבן. לאחר מכן כולם מכריזים "מזל טוב" ופוצחים בשירה. יש לשים לב שהכתובה תישמר עבור הכלה ותינתן לה בסיום החתונה, שכן בלא כתובה בני הזוג אינם יכולים לחיות יחד.

שבע ברכות

• לאחר קריאת הכתובה מברכים על הכוס "שבע ברכות", על החתן והכלה להתכוון לצאת ידי חובה, ועל המברכים לעשות זאת תחת החופה כשפניהם לעבר החתן והכלה.
• הראשון מברך שתי ברכות:
  1) ברוך אתה ה' א־להינו מלך העולם, בורא פרי הגפן.
  2) ברוך אתה ה' א־להינו מלך העולם, שבכל ברא לכבודו.
• בשאר חמש הברכות, מכובדים חמישה אנשים:
  3) ברוך אתה ה' א־להינו מלך העולם, יוצר האדם.
  4) ברוך אתה ה' א־להינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בנין עדי עד. ברוך אתה ה' יוצר האדם.
  5) שוש תשיש ותגל העקרה, בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה.
  6) שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה.
  7) ברוך אתה ה' אל־הינו מלך העולם, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה דיצה וחדווה, אהבה ואחווה שלום ורעות. מהרה ה' אלהינו ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחפתם ונערים ממשתה נגינתם. ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה.
• בסיום הברכות, השושבינים נותנים לחתן והכלה לטעום מהיין, וגם כעת אינם צריכים לברך, מכיוון שיצאו ידי חובה.
• לאחר מכן נותנים למשהו מהקהל לסיים את תכולת הכוס (אם לא התכוון לצאת, צריך לברך) ועוטפים אותה בנייר כסף. החתן שובר את הכוס ברגל ימין. ישנה הקפדה שתהיה זו אותה הכוס באמירת הברכות ובשבירה.
• אין מנהגנו לדרוך על רגל הכלה בסיום החופה.