המנהג
התקופה המיוחדת שבין השידוך לחתונה מכונה בלשון הרבי: "יקר מכל יקר", שכן בכוחו של כל רגע בתקופת ההכנה הזו – להשפיע על כל החיים.
הרבי הורה כי בזמן שלפני החתונה ישתדלו החתן והכלה להוסיף בלימוד ובמיוחד בפנימיות התורה, ולעסוק בפרט בענייני עבודת ה' ותשובה, בהוספת הידור בקיום המצוות ובעבודת התפילה; וכן בהפצת היהדות, ואלו המתאימים לכך – בחינוך.
מנהג ישראל לשהות בתקופת טרום החתונה במקום תורה, בישיבה וכדומה, מקום הרחוק מהוויות העולם בו אפשר לשקוע בלימוד התורה ובעבודת השם כראוי, שכן אלו ההכנות העיקריות לחתונה.
מנהג חסידים שהחתן משתדל לשהות בד' אמותיו של הרבי בתקופה זו.
טעם המנהג
כך אמר הרבי:
מבואר בכמה מקומות שבמשך שלוש השנים מהעקידה ועד לנישואיו עם רבקה – היה יצחק שרוי בגן עדן, כמו שדרשו רז"ל על הפסוק "ויצא יצחק לשוח בשדה" – שיצא מגן עדן, ואז בדיוק הביא אליעזר את רבקה. והסיבה היא בכדי להשמר "מעין הרע" (שניצל מהעקידה).
מעין ודוגמת זה הוא אצל כל אחד ואחד לפני החתונה, ועל כן הורה כ"ק מו"ח אדמו"ר שבמשך כמה ימים לפני החתונה לא ישהה החתן לבדו, משום שמירה.
והענין הוא: הואיל ועניינו של גן עדן הוא שאין הרע יכול להתקיים שם (ובגלל זה הרי אדם הראשון גורש ממנו אחר החטא), הנה מכיוון שהחתונה צריכה לפעול עניין של "בניין עדי עד" – לכן צריך להיות במקום ששומר מכל דבר שאינו טוב.
תכני לימוד
- על החתן להשתדל ללמוד ל'סמיכה' לרבנות לפני חתונתו, משום שבבית מתעוררות לעיתים שאלות ולא תמיד ניתן לפנות לרב, אלא החתן צריך להיות 'רב' בביתו.
- לקראת החתונה מוטל על החתן ללמוד את ההלכות הצריכות בהלכות נדה, וראוי לעשות זאת בחברותא עם אברכים נשואים.
בימינו חובת השעה היא להשתתף בשיעורים מסודרים של הדרכת חתנים, בהם לומדים את ההלכות באופן מסודר ומובן למעשה וכן מקבלים הנחיות והדרכות לחיי זוגיות בריאים. - מנהג חב"ד שבימים הסמוכים לחתונה ילמד החתן מתוך הספר 'ראשית חכמה' את הפרקים העוסקים בקדושת הזיווג (טו-יז). הרבי הורה גם להיות בקי לפחות בפרק אחד בתניא בימים אלו.
- הכלה צריכה ללמוד את דיני הטהרה והלכות הבית היהודי, שכן עיקר הטהרה והקדושה תלויים בה. בימינו חובת השעה היא ללמוד באופן מסודר עם מדריכת כלות, המעניקה ידע הלכתי לצד הנחיות והדרכות לחיי זוגיות בריאים.